בפרויקט זה פותחה תמה לעיצוב ספר שירה, המבוססת על דיאלוג בין שירה פיוטית מתקופת תור הזהב לבין שירה ישראלית מודרנית. התהליך החל במחקר מעמיק – תאורטי וצורני – של שני העולמות הפואטיים, מתוך מטרה לזהות נקודות מפגש בין מסורת ליצירה עכשווית.
לאחר שלב המחקר נאספו ונבחנו הטקסטים, תוך בחירת פיוט אחד וזיהוי הרעיון המרכזי הטמון בו, ובהמשך התאמת שיר מודרני העוסק באותו נושא מזווית עכשווית. כך נוצר חיבור בין תקופות, שפות וסגנונות, בתוך מסגרת ספרותית ועיצובית אחת.
הפרויקט כלל עבודת מחקר, אוצרות תוכן, עיצוב טיפוגרפי, הפקה לדפוס ושימוש מדויק בצבע, מתוך התאמה לאופי הספר ולחוויה החזותית שהוא מבקש ליצור.
בפרויקט זה פותח קונספט לאירוע תרבותי המבוסס על מאפייניה החזותיים של תרבות ייחודית, תוך בחינת האופן שבו זהות קהילתית מתבטאת באמצעים גרפיים וסמליים. הבחירה התמקדה בתרבות החרדית, שבה השפה הכתובה והטיפוגרפיה ממלאות תפקיד מרכזי במיוחד במרחב החזותי.
המחקר הצורני נשען על מבני האותיות, סגנונות הכתב והשימוש בטקסט כמרכיב ויזואלי מוביל. מתוך ההבנה שהאות עצמה משמשת דימוי, נבנה מהלך עיצובי המתרגם כתב, קצב ושפה לחוויה מרחבית ותרבותית.
בהמשך פותח אירוע תרבותי סביב פרויקט פיוט מודרני, המחבר בין מסורת לשירה עכשווית. מאחר שהשירה נשענת על המילה הכתובה, נוצר חיבור טבעי בין תוכן האירוע לבין המחקר החזותי, והתקבלה חוויה המשלבת טיפוגרפיה, תרבות וטקסט כמוקד מרכזי.
